ויאמר ה' וגו'. אמר רב אחא בר אדא, במערבא פסקי להדין פסוקא לתלתא פסוקין, ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן ידפי' מהרש"א בקדושין ל' א' משום דבעבור ישמע העם לפי פשוטו אינו טעם על אנכי בא אליך בעב הענן, ולכן אמרו במערבא שהוא פסוק אחר, ור"ל בעבור שישמע העם בדברי עמך יאמינו גם בך לעולם כענין שנאמר בים סוף ויאמינו בה' ובמשה, ואח"כ ויגד את דברי העם אל ה' משמע להו לפי ענינו פסוק אחר, דלא מצינו בכל הענין דברי השם יתברך למשה, ושוב דברי משה לישראל. . (נדרים ל"ח א׳)
ויגד משה. וכי מה הגיד להם משה לישראל שהגיד דבריהם להקב"ה, אלא בתחלה פירש מתן שכרה, דכתיב (פ׳ ח') וישב משה, דברים שמשיבין דעתו של אדם, ולבסוף פירש עונשה, דכתיב ויגד משה, דברים שקשים לאדם כגידין טוואע"פ דהלשון ויגד מוסב על דברי משה להקב"ה ולא לישראל, אך מדלא מצינו דברים חדשים שאמר משה לישראל נוסף על הדברים הקודמים שבפסוק ז', לכן דרשו דמה דכתיב בפסוק ח' וישב משה ובפסוק ט' ויגד משה הכל תשובה אחת היא, ומדכתיב פעם לשון וישב ופעם ויגד דרשו שבא לרמז שפעמים הסביר להם דברי ה', פעם בדברים שמשיבין דעתו של אדם ופעם בדברים קשים כגידים, והוא ע"ד לשון הכתוב (זכריה י"א ז') ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים וארעה וגו'. והנה בגמרא איתא עוד שתי דרשות על שנוי הלשונות וישב ויגד, והעתקנו את זו שלפנינו מפני שבאה באחרונה, וכמו במה שנוגע להלכה תופסים כלישנא בתרא לעיקר כך בדברי אגדה תפסנו את זו שהיא אחרונה, וגם רש"י לעיל בפסוק ג' הביא דרשה זו. . (שבת פ"ז א׳)