קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 19 · פסקה 18

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ודרשו השפטים היטב. הובא לפנינו לעיל בפ' ראה (י"ג ט"ו) בפ' ודרשת וחקרת היטב.
2
עד שקר העד. מכאן שכל עדות שאי אתה יכול להזימה אינה עדות סוהבאור הוא דכתיב ודרשו השופטים היטב ומכאן ילפינן (פ' ראה י"ג ט') לשבע חקירות באיזה יום באיזו שעה וכו', וענין הזמה הוא שאומרים להעד עמנו היית באותה שעה כמש"כ לעיל בפ' ט"ז אות נ"ד, ולכן אם אמר העד שאינו יודע באיזו שעה הי' הדבר אינה עדות כיון שא"א להמזים לומר עמי היית באותה שעה, ואעפ"י שאפשר להזים על כל היום מ"מ מיהא בצרו להו מן חקירת השעות שדבר זה הוא אחד מן הפרטים שקבעה תורה בחקירת העדים כמש"כ שם בפ' ראה. .
(פסחים י"ב א' ברש"י)
3
עד שקר העד. אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו את עצמן, דאמר קרא והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו – עד שתשקר גופה של עדות סזדרשה זו כפולה בענינה לעיל בריש פסוק ט"ז ושם נתבארה, יעו"ש. ועל פי דרשה זו נראה לפרש המשך לשון הכתוב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, שלכאורה אינו מתבאר בפשיטות וגם הוא כפול ואריכת לשון, ויש לפרשו דהכונה שהעד שמעיד הוא עצמו עד שקר, כלומר, לא שהעידו המזימים שהמעשה שקר אלא שהעד שקר, היינו שאומרים לו עמנו היית באותה שעה אבל המעשה אין יודעים אם אמת או לא, אך מכיון שהעד עצמו איש שקר יתחייב מזה ממילא ששקר ענה באחיו והוי כמו שכתוב ודרשו השופטים והנה העד שקר וממילא מתחייב ששקר ענה באחיו, כלומר בהמעשה שהעידו, ודו"ק. .
(מכות ה' א')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad