והביטו וגו׳. תניא, כשהנשיא עובר עומדים מלפניו מלא עין חר"ל משרואין אותו מרחוק בשיעור מלא עין, ובסמ"ק כתב דהוא שיעור רס"ו אמה ובלשון חז"ל ריס, [עיין לעיל בפ' משפטים בפסוק כי תפגע שור אויבך כ"ג ד']. ואין יושבין עד שישב הוא במקומו, שנאמר והביטו אחרי משה עד בואו האהלה טפירש"י ומשה נשיא היה, עכ"ל, ואע"פ דהוא היה נקרא גם מלך כמבואר בזבחים ק"ב א' [ולפנינו לעיל בפ' שמות בפ' אל תקרב הלום] וא"כ אין ראיה לנשיא לבד, צ"ל כמש"כ במדרשים פ' עקב דלא נקרא מלך עד שקבל הלחות השניות, וענין פסוק זה איירי מקודם. ובעיקר דרשה זו סמיך ארישא דקרא וקמו כל העם ונצבו וגו', וזה כבוד מרובה מסתם חכם או אפילו אב ב"ד, דבחכם אינו מחויב לעמוד רק עד שיגיע לתוך ד' אמותיו וכיון שעבר מלפניו יושב, ובאב ב"ד עומד משיראנו מלא עיניו עד שיעבור מלפניו ד' אמות, זולת ברבו מובהק צריך לנהוג כמו בנשיא לעמוד משיראנו מלא עיניו ולישב רק כשיושב הרב במקומו או עד שיתכסה מעיניו. ובירושלמי בכורים פ"ג ה"ג מבואר דגם כהן גדול דינו כנשיא לענין זה, וצ"ע שהשמיט הרמב"ם דין זה. –
וע' בשאלתות פ' קדושים שאילתא ק"א שכתב וז"ל, וכופין על מצוה זו דעמידה מפני יקרא דאורייתא, ותמה בעל שאילת שלום מאי קמ"ל בזה, מה גרע מצוה זו ממצות סוכה ולולב דכופין אותו, וע' מש"כ הוא ומרן דודי הנצי"ב בס' העמק שאלה בזה. ולי נראה ע"פ המבואר בכתובות מ' א' גבי המצוה ולו תהיה לאשה דכתיב גבי אונס (פ' תצא) דעשה זו קלישתא היא משום דאי אמרה לא בעינא אינה לעשה כלל, יעו"ש, הרי דעשה כזו שתלויה בדעת מי ששייכת לו ובידו לבטלה הוי העשה קלישתא, ולפי"ז למה דקיי"ל בקדושין ל"ב א' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול והו"א דמשום הכי הוי העשה קלישתא ולא כייפינן עלה, קמ"ל דכייפינן. וטעם הדבר פשוט משום כבוד התורה שלא תחולל ברבים, ומדוייק לפי"ז לשון השאלתות דכפינן מפני יקרא דאורייתא ולא כתב משום כבוד החכם, וזה הוא משום דחיישינן ליקרא דאורייתא, וניחא נמי מה שלא כתב השאלתות דין זה בקימה מפני זקן סתם אף שאינו ת"ח, יען דאצלו באמת אין זה כל רבותא דהוי כמו כל מצות עשה שכופין עליה דלא מצינו ענין זקן שמחל על כבודו, ורק בחכם הרבותא משום דיכול למחול, ודו"ק. .
(קדושין ל"ג ב׳)
וע' בשאלתות פ' קדושים שאילתא ק"א שכתב וז"ל, וכופין על מצוה זו דעמידה מפני יקרא דאורייתא, ותמה בעל שאילת שלום מאי קמ"ל בזה, מה גרע מצוה זו ממצות סוכה ולולב דכופין אותו, וע' מש"כ הוא ומרן דודי הנצי"ב בס' העמק שאלה בזה. ולי נראה ע"פ המבואר בכתובות מ' א' גבי המצוה ולו תהיה לאשה דכתיב גבי אונס (פ' תצא) דעשה זו קלישתא היא משום דאי אמרה לא בעינא אינה לעשה כלל, יעו"ש, הרי דעשה כזו שתלויה בדעת מי ששייכת לו ובידו לבטלה הוי העשה קלישתא, ולפי"ז למה דקיי"ל בקדושין ל"ב א' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול והו"א דמשום הכי הוי העשה קלישתא ולא כייפינן עלה, קמ"ל דכייפינן. וטעם הדבר פשוט משום כבוד התורה שלא תחולל ברבים, ומדוייק לפי"ז לשון השאלתות דכפינן מפני יקרא דאורייתא ולא כתב משום כבוד החכם, וזה הוא משום דחיישינן ליקרא דאורייתא, וניחא נמי מה שלא כתב השאלתות דין זה בקימה מפני זקן סתם אף שאינו ת"ח, יען דאצלו באמת אין זה כל רבותא דהוי כמו כל מצות עשה שכופין עליה דלא מצינו ענין זקן שמחל על כבודו, ורק בחכם הרבותא משום דיכול למחול, ודו"ק. .
(קדושין ל"ג ב׳)