1פנים אל פנים. [מהו פנים אל פנים]יבנראה דמדייק דא"א לומר פנים אל פנים ממש שהרי כתיב כי לא יראני האדם וחי. , א"ר יצחק, אמר לו הקב"ה למשה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה, ואיכא דאמרי כך אמר לו, כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזיר האהל למקומו יגמה שאמר כשם שאני הסברתי לך פנים הכונה שנשאתי פנים לבקשתך למחול לישראל על עון העגל. וענין הסבר הפנים לישראל הוא היפך הקפידא וכמ"ש באבות לא הקפדן מלמד, ועיון מש"כ בזה בריש פ' משפטים. .
(ברכות ס"ג ב׳)
2ושב אל המחנה. אמר ר׳ אבהו, אמר לו הקב"ה למשה, עכשיו יאמרו, הרב בכעס והתלמיד בכעס, ישראל מה תהא עליהם ידר"ל עכשיו שהרחקת אהלך מחוץ למחנה וסימן הוא שאתה כועס עליהם. , אם אתה מחזיר את האהל למקומו מוטב, ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך, והיינו דכתיב ושב אל המחנה, אבר רבא, ואעפ"כ לא יצא הדבר לבטלה, שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל טוכנראה סמיך על המבואר בדרשה הבאה דלא היה חסר ליהושע כל דבר שידע משה ולכן גם שרת תחתיו. .
(שם שם)
3לא ימיש. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה, ראה הקב"ה שדברי תורה חביבים עליו ביותר שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, א"ל הקב"ה, יהושע, חביבים עליך דברי תורה – לא ימוש ספר התורה הזה מפיך טזועל יסוד דרשה זו כתבו הרבה פוסקים [סמ"ג עשין י"ב והגמי"י פ"א מת"ת ועוד] דיוצא אדם חובת תלמוד תורה בק"ש שחרית וערבית דאע"פ דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה – אך כמבואר אין זה לא חובה ולא מצוה אלא ברכה ליהושע, ומצטרפת הברכה גם לכל ישראל שיהיו יושבים על אדמתם שלוים ושקטים ויעסקו בתורה, וכבר זכרנו מענין זה לעיל בפ' תרומה בפ' לחם פנים לפני תמיד, ועיין מש"כ שם עוד. .
(מנחות צ"ט ב')
4לא ימיש. א"ר יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו, אמר לו ליהושע, שאל ממני כל הספיקות שיש לך, אמר לו, רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל יזומבואר בגמרא מיד תשש כחו של משה ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ופירש"י דמוסב על יהושע והיינו שנצטער משה על שהיה גדול כמותו ונענש על זה יהושע, עכ"ל, ולדעתי הדבר קשה להאמר, דלא יתכן שיצטער משה על זה, הלא הוא אמר בפירוש מי יתן והיה כל עם ה' נביאים, ולכן נראה יותר הגירסא תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו אלה ההלכות, והיינו שנענש על שהתגאה לומר שלא חסר לו דבר לידע. .
(תמורה ט"ז א׳)