ובני קרח לא מתו. תני, מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו ואמרו שירה דטעם הצלתם הוא מפני שהרהרו בתשובה ואמרו שירה. ונראה דדרשו כן מדכתיב בתהלים (פ"ח) שיר מזמור לבני קרח דכל הענין איירי שם שהתפללו להנצל מתוך הבליעה כמבואר שם, ודריש גם שאמרו שירה מלשון שיר מזמור ועוד שם פ"ז לבני קרח מזמור שיר. . (שם שם)
ובני קרח לא מתו. תניא, בני עדת קרח נטלו חלק בארץ בזכות אבי אביהם ואבי אמותיהם, הדא הוא דכתיב ובני קרח לא מתו הר"ל לא מתו מחלק ירושת הארץ אלא שנטלו חלק, וכהאי גונא דרשינן בפ' שלח ויהושע וכלב חיו מן האנשים התרים את הארץ שחיו מחלקם, כלומר שנטלו הם חלקם, ושם בארנו טעם הנחת לשון חיים ומיתה על ענין כזה, יעו"ש. אבל חלק אביהם לא ירשו בני עדת קרח, יען שחלקם ניתן לכל ישראל וכפי שיתבאר עוד. . (ירושלמי ב"ב פ"ח ה"ב)