על האבנים. שלשה מיני אבנים היו, אחד שהקים משה בעבר הירדן בארץ מואב, שנאמר (ר"פ דברים) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה וכאן הוא אומר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואתיא באר באר, ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל הדכתיב ביהושע (ד') ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ושוב כתיב שם ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו', והיינו לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קפלום והביאום לגלגל וקבעום שם. ועיין בתוס' כאן בשם הירושלמי גרסות אחרות בענין זה.
. (סוטה ל"ה ב')
באר היטב. בשבעים לשון והמפרשים פרשו בטעם הדבר כדי שיבינו כל האומות וידעו מה שכתוב בתורה, וכבר טרחו ועמלו המפרשים לפרש הדבר כפשוטו שהיתה כל התורה כולה כתובה על האבנים מועתקת בשבעים לשון אשר זה דבר שלא ישוער, ולכן קרוב לומר דרק עשרת הדברות היו כתובים עליהם, וכסמך ראי' לדבר אפשר להסמיך מלשון את דברי התורה ואם היתה הכונה על כל התורה לא הול"ל את דברי אלא את התורה וכמו בפ' וילך ויכתוב משה את התורה, ובאחד המאמרים שכתבנו בחקרי לה"ק (שפה לנאמנים, ווארשוי תרנ"ג) כתבנו בכלל ענין דרשה זו רעיון מושכל.
אמנם לולא דברי המפרשים היה אפשר לפרש הלשון בשבעים לשון לא כמו שרגילים לפרש בשבעים שפות אלא כמו שפירשו בזוהר (ויקרא, רע"מ, כ') מ"ש שהסנהדרין היו יודעין בשבעים לשון, ופירשו דאינון שבעים פנים לתורה, ובאמת שם מוכרח לפרש כן, דפשוטו לא יתכן, וגם הכא יתפרש כן, ויתבאר מאד הלשון באר היטב שנתבארה התורה מכל פנים ומכל צד, ובאמת בלשון חז"ל רגיל לבא השם לשון במובן אופן ודרך, כמו לישנא בישא, לישנא קמא, לישנא בתרא, שפירושם, אופן רע, אופן ראשון ואופן השני, וכהנה הרבה.
. (שם ל"ג א')