לוז
קריאה במקור
קראתי בכל לב · ויצא · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יעקב שוכב לישון בלוז. בחלומו הוא רואה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ובהקיצו הוא קורא למקום בשם חדש, בית אל: "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה". החזרה אל השם הקדום רומזת שאולי ישנו עניין עמוק הגנוז במקום עוד קודם לכן, אולי טמונה משמעות גם בשם המקורי. השם "לוז" אינו נמחה לחלוטין מן התנ"ך. יעקב ישוב "לוּזָה... הִוא בֵּית אֵל" (ל״ה, ו), והוא עצמו יזכיר שהקב"ה נראה אליו בלוז (מ"ח, ג). השם לוז יופיע שוב בספר שופטים, שנים רבות לאחר פטירת יעקב, בפרשה שבה מתוארת היאחזותם של השבטים בנחלתם. כחלק מסיפור מורכב זה של כיבוש והתמודדות עם אויבים חזקים:
וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם:
וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל
וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז
(שופטים א׳, כב–כג).
וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל
וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז
(שופטים א׳, כב–כג).
בלוז פוגשים בני יוסף אדם שמוכן להראות להם את "מבוא העיר" ובעזרתו הם מצליחים לכבוש אותה.
על לוז הקדומה מסופר במדרש רבה לפרשתנו:
ואולם לוז,
היא לוז שצובעין בה את התכלת,
היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה נבוכדנצר ולא החריבה,
היא לוז שלא שלט בה מלאך המוות מעולם,
הזקנים שבה, מה עושין להם?
כיון שהם זקנים הרבה, מוציאין אותם חוץ לחומה והם מתים.
היא לוז שצובעין בה את התכלת,
היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה נבוכדנצר ולא החריבה,
היא לוז שלא שלט בה מלאך המוות מעולם,
הזקנים שבה, מה עושין להם?
כיון שהם זקנים הרבה, מוציאין אותם חוץ לחומה והם מתים.
על פי המדרש, לוז היא עיר שהטבע אינו שולט בה, סנחריב לא יכול לה ולא נבוכדנצר, ואפילו למלאך המוות אין דריסת רגל במקום. עד כדי כך, שזקני העיר שמאסו בחיים צריכים לבחור לצאת ממנה כדי לאפשר לעצמם למות. בלוז מצוי האוצר של חיי הנצח.
בהמשך מביא המדרש תיאור נוסף, הלקוח מעולם הפנטזיה:
ר' אלעזר בשם ר' פנחס בר חמא אמר,
לוז היה עומד על פתחה של מערה,
והיה לוז חלול
והיו נכנסין דרך הלוז למערה דרך המערה לעיר.
לוז היה עומד על פתחה של מערה,
והיה לוז חלול
והיו נכנסין דרך הלוז למערה דרך המערה לעיר.
לפי מדרש זה, על פתח העיר צמח עץ לוז. על מנת להיכנס לעיר היה צריך להיבלע בתוך גזע העץ החלול הזה, מתוכו גולשים למערה וממנה נכנסים אל העיר. לפי המדרשים הללו, לוז היא עיר קסומה שנכנסים אליה דרך גזע עץ ואין המוות שולט בה. ושמא היא אינה נראית לעין אדם שכן היא כולה מצויה במעבה האדמה. דבר זה מסביר כמובן מדוע פתח העיר נסתר ויש לגלותו. נראה שהדימוי הזה לעיר, דימוי שנראה כמו גרסה מוקדמת של סיפור עליסה בארץ הפלאות, מתאר נקודת מבט שלפיה המקום הזה הוא מקור החיות האנושית ומעיין הנעורים. העץ שהוא אולי עץ החיים. שפעת החיים הנובעת במקום ונסוכה על תושביו רומזת לכך ששם נקודת הראשית של הזמן, שם מכונסים מאגרי הנפש, של האדם ושל העולם.
מדרש אחר מתאר את סגולותיה של עצם בגוף האדם הקרויה לוז. תאורה של עצם מיוחדת זו דומה להפליא לתיאורה של העיר לוז: אותה עצם לעולם אינה נשחקת בריחים, אינה נרקבת לעולם, אינה נשרפת באש ויש לה חיי נצח, והיא העצם שממנה מתחיה כל אדם בתחיית המתים. גם במדרש הזה הלוז הוא מקור החיים ובו אצורה כמוסת חייו של כל אדם.
על אותה עצם, ובעקבות המדרש, כתב פעם דוד גרוסמן כך:
קראתי פעם רעיון חזל"י, שיש בגוף עצם אחת קטנה, למעלה בקצה חוט השדרה, לוז שמה, שאי־אפשר להכחיד אותה, והיא לא מתפוררת אחרי המוות ולא נשרפת באש, וממנה יתחילו לברוא את האדם מחדש בתחיית המתים.
ואז היה לי משחק קטן — הייתי מנסה לנחש מה הלוז של אנשים שהכרתי, מה הדבר האחרון שיישאר מהם, הלא ניתן להכחדה, ושממנו הם יבראו מחדש. וכמובן שחיפשתי גם מה הלוז שלי (מתוך: שתהיי לי הסכין, עמ' 12).
ואז היה לי משחק קטן — הייתי מנסה לנחש מה הלוז של אנשים שהכרתי, מה הדבר האחרון שיישאר מהם, הלא ניתן להכחדה, ושממנו הם יבראו מחדש. וכמובן שחיפשתי גם מה הלוז שלי (מתוך: שתהיי לי הסכין, עמ' 12).
על פתחה של לוז נוצרת החבירה לגזע עץ החיים. שם ניתנת לאדם מראה שדרכה נשקפת אליו בבואת הלוז האישית שלו. שם יוכל לגלות את סוד עצם קיומו, זה שהופך אותו להיות הוא עצמו. הכוח המניע שלו, והרעיון שאותו הוא מממש, תמצית הווייתו.
יעקב מתעורר בלוז, ובוחר להעניק לה שם חדש: "בית אל". נראה ששם זה הוא שם פרטי, מיוחד, שנותן יעקב ל"לוז" שלו — ושל עם ישראל העומד לקום ממנו. מקור החיות של עם ישראל היא ההסתופפות בבית ה' והאמונה בו. זהו הכוח המחיה את יעקב וזוהי הכמוסה שממנה שואב עם ישראל כולו את עוצמתו. ממנה עתיד הוא להתחיות ולהיגאל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f