ולדן אמר דן גור אריה. יעקב בירך יהודה בגור אריה יהודה, משה אמר ידיו רב לו, הואיל ושמו כשמו של הקב"ה אין צריך שילחם ולא ישכור אנשים שיבואו לעזרו, כי אפילו ידיו שילחם בהם הרבה לו, אלא ועזר מצריו תהיה והוא לא ילחם, כמו שעשה חזקיה מלך יהודה שהוא היה ישן במטתו ויהי בבוקר והנה כולם פגרים מתים, ודוד ג"כ היה לו להיות כן אלא שהוא נתאוה ושאל שהוא ילחם, שנאמר ארדוף אויבי ואשיגם, לזה לא ברכו משה בגור אריה וברך לדן שהיה ראש הדגל והיה באחרונה מאסף לכל המחנות והיה צריך גבורה, לזה ברכו משה ברכה זו. עוד ברכו ברכה זו כדי לסלק את ישראל שלא יעלו לעבוד ע"ז בנחלתו, לפי שהעמיד ירבעם שני עגלים אחד נתן בדן וגו', לזה ברכו יעקב יהי דן נחש עלי דרך, כמו שכתבנו פרשת ויחי ע"ש:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19