ולגד אמר ברוך מרחיב גד. לפי שבני גד ובני ראובן בחרו להם ארץ סיחון ועוג, לפי שאותם עיירות היו הכנענים עובדים בהם ע"ז והיו קרויין על שם ע"ז, וכונתם היתה לעקור ע"ז משם כמו שכתבנו פ' מטות ע"ש, וגם חמדו אותם המקומות, לפי שראו ששם קבורת משה, וכן תרגם ירושלמי עטרות ודיבון וכו' ונבו תרגם ובית קבורתא דמשה, לפי שלא יהיו שם עובדי ע"ז, לזה בחרו לשבת שם, לזה בירכם שיתרחב גבולו. מרחיב שזכותם רחב שעתיד להביאם עמו, שנאמר ויתא ראשי עם, הם בני ראובן ובני גד שהם יוצאים למלחמה בראש, זהו כלביא שכן בלא פחד, וכן אמר בסוטה פ"ק א"ר יהודה היכן מת משה. ויתא ראשי עם, פירשנוהו. צדקת ה' עשה, מה צדקה עשה שלמדם התורה שהיא מזון הנשמה צדק הנשמה לצדקה לפני הקב"ה, ורש"י ז"ל פירש וירא ראשית לו, ראה גד ליטול חלק בארץ שהיא ראשית הכבוש:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19