ועוד ועבר עליו רוח קנאה, כפי הענין כן היא הקנאה אם נטמאה תהיה הקנאה בחמה עזה כי היא סבה לגלות הדבר, זהו אומרו והיא נטמאה ואם לא תהיה כן היא סיבה לתת לה זרע, ולזה אמר ב"פ ועבר עליו רוח קנאה. ועבר עליו רוח, ס"ת רוח, לומר שרוח אחרת היא העוברת לא רוח הבעל, או לגלות את חרפתה ולנקותו מעון, או לטובתה לתת לה בן, זהו מנחת זכרון שיעלה זכרונה כמו ויזכור ה' את רחל ויפתח את רחמה, או מזכרת עון:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 5 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19