והביא האיש את אשתו אל הכהן. למה אל הכהן יביאה לפני, ב"ד הגדול שהן ממונים על דיני נפשות, אלא אל הכהן במלואו כזה ה"ה כ"ף ה"א נו"ן בגי' ברך, ומה שמלוי ה' בה"ה וה' בא', כבר ידעת שיש הפרש בין הה' ראשונה להה' אחרונה, פי' הכהן המברך, ומה היא הברכה שמברך הכהן יברכך בבנים וישמרך בבנות שלא יבאו לידי זנות, לזה עליו מוטל הבדיקה והוא יכתוב השם והוא ימחה כדי שיזהר לכוין בברכתו שלא יבאו לידי כך:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 5 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובזוהר והביא האיש את אשתו אל הכהן, אמאי אל הכהן רזא דמלא בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא, הכא אית לאסתכלא הא כתיב ושחט את בן הבקר ושחט אחרא ולא כהנא דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגום ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת והביא האיש את אשתו אל הכהן למידן דינהא, אלא ודאי כהנא לדא בגין דאיהו שושבינא דמטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן בכ"י וע"ד אתתא דלתתא מתברכא בז' ברכות ואחידת בה בכ"י וכהנא קאי לאתקנא מלין דמטרוניתא בגיני כך כהנא ולא אחרא ואי תימא דאיהו עביד דינא לאו הכי דאיהו לאסגאה שלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד דאי ההיא אתתא אשתכחת זכאה אסגי שלמא בהו ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידוי ואי לא אשתכחת זכאה איהו לא עביד דינא אלא שמא דקא שקרת ביה איהו עביד דינא והוא בדיק לה, ות"ח כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה לזנאה זמנא ותרי שאיל לה כיון דאיהו בעיא לאשתכחא זכאה כהנא עביד עובדא לאסגאה שלמא ע"כ:
והביא האיש את אשתו, ס"ת אשתו לומר שהזנאי אם לא טימאה והוא היה סבה שקנא לה בעלה והשקה יהיה סבה שגם הוא יביא אשתו לידי כך מדה כנגד מדה לזה אשתו אשתו ב"פ:
והביא את קרבנה עליה, פירוש מי שהוא ממונה עליה שהיא עשירית שהיא כ"י שהיא עשירית לפי שעל ידה נגמרו הנישואין ע"י ז' ברכות. האפה בגימטריא א"ץ, חבור ב' שמות שעולין א"ץ. קמח שערים, קמח שערים שעל ידה נגמר המקח, לזה מביאה לפניה שלא יהיה מקח טעות, וצריכה לברר המקח. לזה לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה לומר שלא ידון אותו בפשרה שהוא רחמים אלא בדין. מנחת קנאת כתיב קנאת ה' צבאות תעשה זאת:
וכתב הרב ריקנטי ז"ל אמר עליה כי הקרבן בא בשבילה, וטעם היותה קמח שערים שתהיה שערת ה' חמה יוצאה ושער מתחולל על ראשה יחול, וזה טעם קמח ולא סלת. והנה הקרבן מתעלה למה"ד זהו מאמרם בסוטה כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה, והבן זה מפסוק אדם ובהמה תושיע ה', שפירושו אדם שהוא מ"ה, ובהמה שהיא כ"י, ב"ה א"ה, אם כן מאכל בהמה שהבהמה תדין ותכלה בה:
עוד טעם אחר למה קמח שעורים, לפי שהשעורה אין עליה שום קליפה כמו החטה שיש עליה ז' קליפות אבל השעורה היא מראה עצמה בעזות בלא שום קליפה, כמו עשו שהוא איש שעיר שהעיז פניו לפני אביו ואמר אני בנך בכורך עשו, וזו גם כן העזה פניה וישבה בגלוי פנים על פתח ביתה, לזה תביא שעורים שהם בגלוי בעזות פנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19