איה ודיה. שאינו מאמין שיש שכר, ואומר איה. דא ר"ל היכן הוא השכר, איה הוא העונש ועל זה אמר דוד ע"ה נודע ה משפט עשה, אמר הקב"ה הוא נודע שהוא מצוי והוא מעניש, כשבפועל כפיו, כשמודד לו כפי מה שעשה באותה מדה ממש, אז הגיון סלה. שהוגין הכל ואומרים ודאי יש מעניש והוא מצוי ויש דין ויש דיין, לזה אמר קומה ה' אל יעוז אנוש, שיחשבו לית דין. שיתה ה' מורה, תענישם מדה כנגד מדה, אז ידעו גוים שהם אנשים והם תחת הממשלה והדין:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19