ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור. וכי חמור אחד ישא אשה וב' בנים, ועוד למה חמור ולא גמל או בהמה אחרת, ולזה לתלמי המלך שנו לו ואמרו על נושא אדם. אלא כוונתו של משה היתה שלא ליקחם כמו שאמר אהרן על הראשונים אנו מצטערים כו', אלא אמר משה אם אומר לה שתשב בבית אביה עד שאלך ואבוא ודאי לא תרצה כי רוצה אשה בקב וטפלות מקביים בפרישות, ואם אומר לה אני הולך להוציא ישראל לא תאמין ותחשוב שבמצרים ששם משפחתו הולך ליקח אשה ממשפחתו ומבית אביו, לזה הרכיב ג' על חמור אחד כדי שתצטער ברכיבה ותבחר החזרה לבית אביה, כשבא אהרן ושמעה ממנו שאמר על הראשונים וכו' האמינה וחזרה לבית אביה. ויש מי שפירש ויקח משה את אשתו ואת בניו לא לקחם להוליכם למצרים אלא לעשות לו לויה, ולפי שהלויה מיל או ב' מילין לזה חמור אחד מספיק לשלשה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19