וילך משה וישב אל יתר חותנו. לפי שהוא חותנו אין ראוי ללכת בלא רשותו, הואיל והשלמת גופו שהיא אשתו שהיא השלמת הגוף היתה על ידו ראוי ליטול ממנו רשות, וא"ל אלכה נא לא אמר אלך אלא אלכה שנוטל עצה ממנו אם ילך וישוב מיד, וזהו ואשובה, ואם לאו, לפי שהיה מפחד מדתן ואבירם שהלשינו עליו, וזה העודם חיים, אפשר אחר שהלשינו עלי להמיתני יהיה להם חיים ואם דנם הקב"ה מיד מדה כנגד מדה שימותו מיתה משונה כמו שרצו להמיתני, א"ל יתרו למשה לך לשלום, המלך בקונך שנקרא שלום, מיד ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו אותם שאתה מפחד מהם מיום שהלשינו עליך נעשו רשעים גמורים ורשעים בחייהם קרויים מתים, ורז"ל אמרו חיים הם אלא שירדו מנכסיהם ועני חשוב כמת, ולזה אמר המבקשים, לא אמר שבקשו שהיה נראה שמתו אלא המבקשים שעודם מבקשים, אלא שאין להם יכולת שירדו מנכסיהם:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19