שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 19 · פסוק 21

ולא תחוס עינך נפש בנפש. לא תחוס לומר אם הרגו אין נהרגין אם לא הרגו גם כן לא תהרגם, לומר שאף שרצו להרוג נפש מה תועלת שנהרוג נפש, זהו נפש בנפש, וכן יד ביד לומר כיד שנחתך אין לה תיקון בחתיכת יד האחר, ולזה לא אמר נפש תחת נפש יד תחת יד כמו שאמר במקום אחר, א"כ לא תחוס עינך לומר כן:

עוד נפש תחת נפש אם אתה תחום יקח ממך נפש בשביל נפשו של אותו הרוג שלא נקמת נקמתו, וסוף שיבאו עליך אויבים ותצטרך לצאת עליהם למלחמה, כי במלחמת הרשות הכתוב מדבר, לזה סמך ואמר כי תצא למלחמה על אויביך, ועכ"ז לא תירא אע"פ שאינך ראוי כי ה' המעלך מארץ מצרים אע"פ שלא היית ראוי לכך שלא היה לך זכות כמו שאז"ל על פסוק ואת ערום ועריה, ולזה אמר המעלך ולא אמר המוציאך, לומר לא היציאה בלבד היתה בלתי ראויה אלא כל מעלה שנעשה לך בקריעת ים סוף ובמן ובבאר ובענני כבוד הכל היה בלתי ראוי, כי זה נאמר בשנת הארבעים אחר שבא להם כל אלו המעלות אבל עם כל זה יש לך טורח ביציאתך למלחמה, כי אם היית עושה רצונו של מקום לא היה לך אויבים עד שתצטרך לצאת עליהם שנאמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. ואמר סוס ורכב עם רב, אע"פ שהן עם רב ממך אינן חשובין אלא כסוס אחד. ובמדרש אם אתה חומל על הרשעים סוף שהן באין עליך צא ולמד משאול שחמל על אגג יצא עליהם המן הרשע וכן אמר משה והיה אשר תותירו וגו' ע"כ. וראית סוס ורכב, איך אמר אח"כ עם רב ממך אלא אמר משה לישראל כי תצא למלחמה תראה סוס אחד, אותו סוס ורכב הוא הקב"ה שכן הוא אומר כי ה' אלהיך עמך, א"כ מאחר שהוא הלוחם לא תירא אפי' שיהיו עם רב, וכן אתה מוצא בפרעה שנאמר ויקח שש מאות רכב בחור, ויצא הקב"ה ונדמה כסוסה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה וגו', ופירוש המעלך כמו בעת שהעלך מארץ מצרים שנדמה כסוס: