וגונב איש. למה נאמר בין מכה למקלל. י"ל לפי שלא נלמד מכה ממקלל. דמקלל בסקילה ומכה בחנק. ומאי שנא לפי דמקלל שייך גבי ברכת השם. ועוד דשייכא לאחר מיתה. וי"מ לפי שהולך ומפרש לפי שיטת הפסוקים לא זו אף זו. תחלה אמר מכה איש ומת. ואח"כ הכאה בלא מיתה כמו מכה אביו. ופעמים שהוא חייב בלא מכה ובלא חובל. כמו גונב ופעמים שאינו לא מכה ולא חובל כגון מקלל. עוד י"ל הטעם. לפי שהגונב גורם לו לקלל ולהכות אביו ואמו. שכשגונב את הנער ומוליכו למקום רחוק וגדל שם וכאשר בא אצל אביו ואמו מכה אותם ומקללם לפי שאינו מכירם. עוד י"ל דמתוך שהכה אביו ואמו חייבוהו ב"ד מיתה. וברח וגנב. שאינו יודע אומנות ותפשוהו ודנוהו להמיתו. ואז החל לקלל אביו ואמו שילדוהו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a