ומקלל אביו. פ"ה אלו לא נאמר אלא איש כי יקלל. הייתי אומר דוקא איש שקלל. אשה שקלל מנין. וא"ת היכי ס"ד לומר כן. והלא השוה אשה לאיש לכל עונשים שבתורה. י"ל ה"מ היכא דכ' לשון זכר בפ' אבל היכא דכתב איש דרשינן איש ולא אשה. דהכי משמע בערכין. אין לי אלא איש שהעריך. אשה שהעריכה מנין:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ורפא ירפא. מכאן דרשו רז"ל שניתן רשות לרופא לרפאת. וא"ת מן והשבותו לו נפקא דקאמר התם אין לי אלא אבידת ממונו. אבידת גופו מנא לן. ת"ל והשבותו לו. וי"ל דמהתם לא שמעינן אלא היכא דטובע. שמאבד גופו בבת אחת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a