ויט משה את ידו על הים וכו' ויולך ה' את הים. יש במדרש כשאמר משה אל הים שיבקע מימיו לא רצה. אמר הקב"ה אני אלך מיד כשראה הים הקב"ה שבא עם משה וינס מפניו. אמר לו משה מה לך הים כי תנוס. הלא לא רצית ליבקע. אמר ליה לא מפניך אני נס כי אם מלפני אדון חולי ארץ הוא הקב"ה. משל למלך שמסר פרדס שלו לשומר. וצוה שלא יניח שום אדם ליכנס בו. פעם א' אמר המלך לא' מאוהבו שילך תוך הפרדס ומסר לו חותמו שיניחנו השומר ליכנס בו. ולא רצה השומר לפתוח לו הפתח. חזר למלך א"ל השומר לא הניחני ליכנס בו. א"ל המלך לך לפני ואלך אחריך. מיד שראהו השומר פתח לו הפתח. א"ל אוהב המלך לשומר מה ראית שפתחת עכשיו הפתח. א"ל השומר וכי סבור אתה שפתחתי בעבורך לא. כי אם בעבור המלך שראיתי בא אחריך. כך אמר הים למשה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברוח קדים. כשהקב"ה נפרע מן הרשעים נפרע ברוח קדים. כדכתיב יבא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבש מקורו ויחרב מעיינו וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a