קריאה במקור

הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויבואו בני ישראל וכו'. בליל שביעי של פסח היה. ובשחרית אמרו שירה והוא שביעי של פסח. וקשה דפי' רש"י בפרשת שלח אשר ח' חוטין שבציצית כנגד ח' ימים שהיו ישראל על הים קודם שאמרו שירה. מכלל שלא אמרו שירה עד השמיני. וי"ל דלקמן מונה אותו יום שנקבצו לרעמסס מכל ארץ גושן. ומונה משהכינו עצמם לצאת. ומערב פסח היו שוחטין פסחיהם שהיו יודעים שיצאו למחר. ומה ששנינו שביעי ירדו לים זהו שביעי לנסיעתם מרעמסס:
2
והמים להם חמה. חסר וא"ו לפי שמתחלה נתמלאה חמה עד שבא גבריאל שהיה מכריז ואומר למים שבימינם הזהרו בישראל שעתידים לקבל תורה שנתנה בימין. שנאמר מימינו אש דת. וחוזר ואומר למים שבשמאלם הזהרו בישראל שעתידים להניח תפילין בשמאלם. וחוזר ואומר למים של אחריהם הזהרו בישראל לפי שעתידים להתעטף בציצית ומשליכים מאחוריהם. וחוזר ואומר למים שלפניהם הזהרו בישראל שעתידין להמול כי זהירים הם בברית מילה כדכתיב ואתה את בריתי תשמור. ושמעו המים והיו חומות חומות ונחלקו לי"ב חלקים. כנגד י"ב שבטים. והיינו דכתיב והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. ובחומה היו חלונות ומספרים זה עם זה כדי ליישב דעתם. ומוצאין אילנות טעונים פירות כדרכם. ולפי מדרש זה נדרש דהמתעטף בציצית צריך להשליך הציציות לאחוריו. וי"מ דאינו צריך דהא דקאמר שעתידין להתעטף בציצית מאחוריהם. ר"ל בשעת עטיפה דבאותה שעה כל הטלית כולו וציציותיו מאחוריו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Livorno, 1840
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a