ויאר את הלילה. תרגומו ולישראל נהר כל ליליא. וי"מ ויאר החשיך למצרים. כמו יפיץ ענן אורו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא קרב זה אל זה כל הלילה. מחנה ישראל למחנה מצרים. וי"מ לא קרב עמוד האש שלפני מצרים לעמוד ענן שלפני מחנה ישראל. כל הלילה. אבל בבקר קרבו ונתערבו למחנה מצרים והממום. והיינו דכתיב ויהם את מחנה מצרים בעמוד אש וענן שנתערבו ולא הורגלו המצרים בכך. וכשראו כך נבהלו ונהלמו. כי כל זמן שהענן היה לפניהם ולא נתערב בעמוד האש לא נהממו. כי אמרו הרבה לילות יש שחשוכות. אבל כשראו האש בא לקראתם אז נהממו. וכשהאיר היום לא היו ישראל צריכים לא לעמוד ענן ולא לעמוד האש שהם לא היו יכולים לנטות ימין ושמאל מפני המים שהיו בימינם ובשמאלם. ג"ן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a