באדם ובבהמה וא״ת וכולי ההרגש שבפ׳ הוא למאי נ״מ קפיד קרא למכתב שהיה השחין גם בבהמה ולפי מה שפ״ר״שי ניחא דהיא גופה קמ״ל דאע״ג דבשעת מכת הדבר היו יראים את דבר ה׳ ולכך נצולו בהמותיהם מ״מ כאשר היתה הרווחה חזרו והקשו את ערפם ולכך נענשו בשחין שהגיעה המכה גם על מקניהם ומוכרח הוא דאל״כ תיקשי דהואיל והללו יראים את דבר ה׳ הוו מ״ט איענוש במכה זו אלא דהיינו דאמור רבנן כשר שבמצרים הרוג שלא היו יראים אלא לפי שעה כל עוד ששבט אלוה עליהם וכיון דאזל חוזרים לסורן ולפי דרכנו למדנו תירוץ מרווח למה שהקשו כל המפ׳ ז״ל מ״ט לא נכתב בהדיא במכת הדבר לעיל כמו במכת הברד הירא את דבר ה׳ הניס וכולי ונדחקו בזה טובא עיין בש״ח. ולפי האמור ניחא שלא נכתב כן בפירוש בתורה שלא ליתן מקום לאפיקורוסים לרדו׳ ולו׳ אטו האי דישנא להאי פרדשנ׳ והלא הללו יריאים את דבר ה׳ היו והיכי במכת שחין הסמוכה לה לקו גם הם במקניהם נמצא לקתה מד״הד מש״ה לא כתבי׳ קרא הואיל ובאמת לא היו יריאים אלא לפנים ולפי דוחק השעה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 9 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745