משכיל לדוד · שמות · פרק 9 · פסוק 14

מגפתי למדנו מכאן וכולי הקושיא מבוארת דמכת בכורות מאן דכר שמה הכא וכבר העירו בזה המפ׳ ז״ל ונדחקו בזה ע׳ ברא״ם ובש״ח. ול״עדן דאיכא למידק דבכל המכות לא מצינו שא״ל הקדוש ברוך הוא למשה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה רק בג׳ מכות והן הראשונה מכת דם דכתיב לך אל פרעה וכו׳ ובמכת ערוב ובמכה זו דהיינו ברד ומ״ש הני. ונר׳ לומר הטעם עפ״י מ״ש הרב הגדול בעל של״ה במסכת פסחים. בדרוש מצה שמורה כשבא לפ׳ סימן דר״י דצ״ך עד״ש בא״חב וז״ל הנה נודע האצילות הוא ג׳ של ג׳ ג׳ ומלכות היא העשירית ומהם נמשכו י׳ מכות ע״ש (ולא נעלם ממני דמרן הקדוש האר״י ז״ל דרך אחרת לו בזה מיהו אלו ואלו דא״ח הן אין כאן מקום להאריך). נמצא דצ״ך נגד כח״ב עד״ש נגד חג״ת בא״חב נגד נה״ים. לזה כתיב ג״פ השכם בבקר כדלעיל שבפעם ראשונה הוצרך להשכים ולילך אל המים להמשיך מכח ג׳ ראשונות כח״ב ג׳ המכות ואחר כך באו זו אחר זו כל א׳ בזמנה וכן בפעם שנית הוצרך להמשיך מח״גת ופעם ג׳ מנה״ים נמצא שבכל פעם היה ממשיך המכות השייכות לאותו סדר בפעם א׳ ועכשיו בג׳ א״ל כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי דהיינו הד׳ שבסדר זה ומדקא קרי לה כל מגפותי למדנו שהיא שקולה ככלם: