משכיל לדוד · שמות · פרק 9 · פסוק 8

וזרקו משה וכל דבר הנזרק וכו׳ פי׳ דק״ל דל׳ וזרקו זריקה א׳ משמע וא״א לומר כן דהא מלא חפניכם כתיב ומשני דאה״נ דזריקה א׳ קאמר דבחדא ידא הוה לפי שכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד א׳ ודרך נס החזיק קומצו של משה מלא ד׳ חפנים והטעם שהוצרך לזרוק בכח היינו לזרוק למעלה למעלה כדאמור בש״ר השמימה עד כסא הכבוד והכוונה לעורר סוד אבק העליון לבטל כח אבק דס״א שזו שמם כשרוצים לגנוב השפע דקדושה דאית אב״ק דס״א וה״ס ק״ב הקיטע ואית אב״ק דקדושה בסוד ק״ב חרובין והיינו דאמור בגמרא פ׳ גיד הנשה גבי ויאבק איש עמו מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כדכתיב וענן אבק רגליו ע״ש דסמ״אל היה מתחזק לגנוב מקדושה דיעקב והיה מכוין להגביר אבק דידיה ק״ב הקיטע ויעקב היה מעורר ענן אבק דקדושה מגו אבק רגליו לבטל כחו כידוע שאין הדין נמתק אלא בשרשו וע״ש בזהר בפ׳ ויאבק איש עמו וע״ש בר״מ פ׳ פנחס דף רמ״ג מ״ש וה״נ כן שזה היה כח חרטומי מצרים וה״ט דהכא כתיב ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה וכו׳ לפי שנתבטל כחם ומ״שה נמי אמרינן בפ״רא שלא נתרפאו עד יום מותן זו נר׳ אמיתות כוונת המד׳ ולא מה שנדחק שם הרב יפ״ת ע״ע ומ״מ הואיל ואין הדרשה מוכרחת דשפי׳ אפ׳ לפ׳ השמימה לצד השמים כלו׳ למעלה מש״ה השמיטה רש״י ז״ל ולא מנה גם זה לנס ג׳ כדאי׳ במד׳ דוקא לקמן במכת הברד דכתיב על השמים דמשמעות מלת על מורה על ממש מש״ה אצטריך רש״י לאתויי נמי הדרשה שהגביהו הקב״ה וכו׳ אבל הכא דלא כתיב אלא השמימה לא הוכרח כ״כ ומ״מ רמזה רמוזי בשתי רמוזות חדא במ״ש נזרק בכח ועוד באמרו הרי נסים הרבה והוא ז״ל לא קא חשיב אלא תרתי ומאי הרבה אלא שיש עוד שלישי והוא האמור: