משכיל לדוד · במדבר · פרק 9 · פסוק 4

וידבר משה וכו׳ והלא נאמר וכו׳ ההרגש שמבחוץ דהול״ל וידבר משה כן אל בני ישראל. ומשני דה״ק שהוצרך לחזור ולהזהירם בשעת מעשה שהיו צריכים לעשות הפסח ומה שלא הוקשה לרבותינו על צווי הקדוש ברוך הוא למה הוצרך והלא כבר נאמר בפ׳ המועדות וידבר ה׳ וכו׳ מועדי ה׳ וכו׳. ותירץ הרא״ם ז״ל דההוא אצטריך דאל״כ לא היו עושי׳ הפסח במדבר מכיון שתלה הכתוב עבודה זו בביאתן לארץ דכתיב והיה כי תבא וכו׳ ושנינו במכילתא תלה הכתוב וכו׳. והר״ב הנח״י הק׳ עליו התינח להך מ״ד דס״ל דלא נתחייבו בפסח במדבר. אבל למ״ד דנתחייבו וקרא דכי תבאו פירושו עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ מאי איכא למימר. ונלע״ד דלק״מ דלאידך מ״ד נמי שפיר אצטריך הש״י לחזור ולשנאה הואיל ופשט הכתוב דוהיה כי תבא וכו׳ משמע שתלוייה בארץ קמ״ל דלאו הכי אלא דפירושא כדלעיל ומכח ציווי דהכא הוא דנפ״ל למדרש הכי עשה מצוה זו שבשבילה וכו׳ משא״כ אי לא הדר וציוה מהיכא תיתי לאפוקי קרא ממשמעותיה: