משכיל לדוד · בראשית · פרק 45 · פסוק 24

אל תרגזו לא תתעסקו וכו׳ הניח רש״י הפשט לאחרונה משום דק׳ דא״כ לא שייך תיבת בדרך דמשמע בדרך הוא שלא יריבו הא בעיר יריבי ועוד שכל זה כבר אמרו להם לעיל ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם וכו׳ לכן מייתי דרכי המדרש והנה לפי׳ ראשון ק׳ מ״ש שיוסף הוצרך להזהיר להם דבר זה מה שלא מצינו שהוצרך יעקב להזהירם ועוד יש לדקדק דהול״ל הלכות ומאי הלכה ומאי בדבר הלכה בהלכה הול״ל ונראה לפי שיוסף הגיד להם ההלכה שבה פירש מאביו בפ׳ עגלה ערופה וכדלקמן והיו צריכים לחזור עליה בדרך כדי שלא ישכחוה בענין שידעו לתת סימן יפה לאביהם מש״ה הוצרך להודיעם דאפ״ה שצריכים לחזור עליה מ״מ לא יחזרו אלא דרך גירסא בעלמא ולא במשא ומתן ובפלפול וזמ״ש בדבר הלכה דההלכה ילמדוה ודאי בדרך אבל לא יתעסקו בדבר הלכה וכדמסקי׳ בגמ׳ דתענית הא למגרס והא לעיוני ומשום דלפי׳ זה ק׳ דכיון שהרוגז קאי על הדרך כלומר יעשו באופן שמרגז עליהם הדרך א״כ לא הול״ל אל תרגזו בדרך אלא אל תרגיזו הדרך מש״ה מייתי פי׳ אחר מהמדר׳ וה״פ אל תרגזו הוא דבר א׳ כלו׳ אל תעשו פסיעה גסה כדי למהר לבשר לאביו ובדרך מלתא באפי נפשה היא דליכא לפרשו מחובר לדרשה דפסיע׳ דאם כן משמע דבדרך הוא דאסור פסיעה גסה אבל בעיר לא וליתא א״ו מלתא באפי נפשה הוא ור״ל שילכו בדרך הנכון דהיינו ליכנס בחמה לעיר ולפי׳ זה נמי מלבד הדוחק דצריכים למפסק קרא ולפ׳ דתרתי קאמר עוד לו דליכא שום משמעות לרוגז על נטילת מאור העינים שנמשך מפסיעה גסה לכך מייתי תרווייהו: