משכיל לדוד · ויקרא · פרק 21 · פסוק 5

לא יקרחו וכו׳. פירוש דק״ל הכפל יקרחו קרחה שהיל״ל לא יקרחו ואיני יודע שהיא קרחה לכך פירש דאה״נ שתיבה זו יתירה היא לדרוש בג״ש נאמר כאן קרחה ונאמר בישראל קרחה דהתם נמי קרחה יתירה דהול״ל לא תקרחו מאי לא תשימו קרחה הו״ל מופנה מב׳ צדדין ולכך למדין ואין משיבין אע״ג דאיכא למפרך מה לכהנים שכן ריבה בהן וכו׳. אך ק׳ דתיבה זו דקרחה אצטריך למאי דדרשינן בת״כ ואיתיה בש״ס פ״ג דקדושין ובפ״ג דמכות לחייב על כל קרחה וקרחה והדר הו״ל מופנה מצד א׳ לבד. והניחא למ״ד אין משיבין אבל למ״ד משיבין מאי איכא למימר וי״ל דמ״מ ה׳ דקרחה יתירה כדאיתא התם בקדושין דהו״מ למימר קרח ולימוד זה נמי הדר ילפינן מכח ג״ש לחייב אף בישראל על כל קרחה וקרחה. אך ק׳ לרש״י אמאי לא מייתי נמי הך ילפותא כי היכי דקפיד לאתויי לקמן בשריטה וי״ל דבש״ס דמכות פריך עלה היכי דמי אילימא בזה אחר זה וה׳ התראות פשיטא. ואלא בחדא התראה מי מיחייב והתנן נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא א׳ וכו׳ לא צריכא דסך ה׳ אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת דהויא ליה התראה לכל א׳ ואחד וכיון דהו״ל מציאו׳ ומלתא דלא שכיחא לא חש רש״י להביאו אבל לקמן בשריטות שהוא מציאות ברור ששרט בחמש צפרני אצבעותיו בבת א׳ בחמש מקומות משו״ה הביא הלימוד שם וסמך דה״ה לקרחות כשיהיה במציאות דומיא דשריטות דמלתא דפשיטא הוא דמאי שנא. ועל מ״ש רש״י מה כאן כל הראש וכו׳ ק׳ דנימא איפכא מה להלן בין העינים אף כאן בין העיני׳ דבהכי לא מפקא תיבת בראשם מפשטא דהא מקום יש בראש שהוא בין העינים אבל בענין דכתב רש״י נמצא דמפקי׳ קרא דבין העינים מפשטיה לגמרי ולמאי אתא. וקו׳ זו הק׳ הרא״ם ז״ל והכריח הקו׳ דהא מהך טעמא גופה דרשי׳ לקולא מה להלן על מת דוקא אף כאן ולא אמרינן איפכא דא״כ למת דהתם למאי אתא ה״נ הול״ל הכי והניחה בצ״ע. וי״ל דבין עיניכם דהתם מיבעי ליה לדרשה אחריתי ללמד בג״ש על מקום הנחת התפילין שהוא במקום שיער דשייך ביה קרחה. ושוב מצאתי כן בק״א. ועי״ל דעל כרחך בין עינים דהתם לאו דוקא דהא כיון דמריבוייא דקרחה ילפי׳ לקורה חמש קרחות ולא משכחת לה אלא בבת א׳ דסך ה׳ אצבעתי׳ נשא וכו׳ וכדלעיל א״כ לא משכחת לה כלהו חמשה בין העינים אלא מוכח דבראשם דוקא ועל כל הראש חייב ובין עיניכם דהתם מיבעי לן כדלעיל:

ופאת וכולי אלא על וכו׳. פירוש דילפינן מג״ש דפאת פאת וליכא למפרך כדלעיל דה״נ הו״ל מופנה משני צדדין כדאיתא בסוגייא דקדושין דהומ״ל ואת שבזקנם התם נמי הול״ל את שבזקנך: