משכיל לדוד · בראשית · פרק 15 · פסוק 5

ויוצא אותו וכולי ומדרשו וכו׳ אין להקשות דהא נולד לו ישמעאל קודם שהיה שמו אברהם דבן הראוי ליורשו קאמר ולזה כיון רש״י ז״ל שכתב שאינך עתיד להעמיד בן ולא קאמר להוליד בן אלא דר״ל בן שיהיה לו העמדה שאתה מעמידו שיקרא זרעך משא״כ ישמעאל שאינו קרוי בנו אלא בנה. ומ״ש ד״א היינו דלפי׳ ראשון לא שייך לשון ויוצא אותו החוצה כיון דהשתא עדיין לא קרא שמו אברהם אלא שא״ל שכשיקרא שמו אברהם אז יעמיד וא״כ הכי היל״ל ויאמר לו כאשר אוציא אותך החוצה תביט השמימה וכו׳ ועוד דלא דייק שפיר לפי׳ זה ל׳ הוצאה לחוץ דמשמע דר״ל חוץ מהמזל לגמרי וכדא״ל צא מאצטגנינות שלך ולפי זה אדרבא אין זה יוצא מענין האצטגנינות דהכי אורחיה דאצטגנינות דבהשתנות השם משתנה המזל וכמו שהק׳ על זה כך הרא״ם ז״ל ונדחק בישובו ע״ש ולדידי זה ממה שהכריחו לרש״י ד״א דלאותו פי׳ א״ש שר״ל שיוצא מאצטגנינות לגמרי שאין מזל לישראל אלא הם למעלה מהמזל ולהודיעו זה הגביהו למעלה מהכוכבים ומיהו להך ד״א נמי ק׳ דל׳ הוצאה לחוץ אינו מיושב שפיר על הגבהה למעלה מן הרקיע ומה גם שהענין בעצמו רחוק מן הדעת לומר שהגביהו למעלה מהרקיע מש״ה הביא ג״כ פי׳ ראשון שהוא יותר קרוב לפשט ולדעת. ומ״ש רבינו בפי׳ בתרא וזהו ל׳ הבטה וכו׳ אין כוונתו לומר דהבטה בכל מקום היא דוקא מלמעלה למטה שהרי מצינו והביט אל נחש הנחשת והוא מלמטה למעלה וכן הביטו אליו ונהרו ומ״ש בש״ח בזה אינו נר׳ כלל ע״ש ועוד מה יענה בקרא דאיוב הבט שמי׳ וראה ושור שחקים גבהו ממך הרי בהדיא הבטה מלמטה למעלה וכן רבים אלא כוונת רש״י דלא ק׳ על דרשת רז״ל דשפיר מיושב ג״כ ל׳ הבטה מלמעלה למטה שמצינו כך הבט משמים וראה והיינו דקאמר וזהו ל׳ הבטה כלו׳ שפיר מיושב זה בל׳ הבטה שיכול להיות פירושו מלמעלה למטה וכיוצא בזה פי׳ הרא״ם ז״ל ע״ש: