משכיל לדוד · בראשית · פרק 15 · פסוק 2

הולך ערירי וכו׳ ולי נר׳ וכו׳ לא ניחא ליה בפי׳ מנחם דלדידיה ערי הול״ל ומאי ערירי לכך פי׳ שהם מב׳ גזרות דלבי ער מנח״י עי״ן וי״ו ושורשו עור והך דהכא מן הכפולים ושורשו ערר והשתא א״ש ערירי ובפ׳ ערו ערו חסר אות מהשורש כי משפטו עררו ואפ׳ שהקמ״ץ מורה על האות החסרה וכן בפ׳ כי ארזה ערה הציר״י מורה על האות דאל״כ היתה נקודה העי״ן בחיר״ק כי הוא מבנין פיעל ובפ׳ ערער תתערער נכפלה העי״ן לת״ת הלשון כך צ״ל לדרכו של רש״י:

דמשק לפי התרגום וכולי. לדברי התרגום ניחא שהזכיר שם עירו להוסיף התעוררות לומר ראה וחמול איך איש זר ונכרי יורש אותי אבל בין לדברי הב״ר ובין לגמ׳ שלנו צריך טעם לאיזה תכלית הוסיף תיבה זו דמשק ונרא׳ שכיון לומר הביטה עד היכן יגעתי עמו עד שהעמדתיו בקרב קדושים שלקחתיו עמי לרדוף המלכים שזכותו גדול במצות ועוד טרחתי ולמדתיו תורה באופן שדולה ומשקה וכו׳ ואם זה עשיתי עמו עאכ״ו הייתי עושה אם היה לי בן: