שלש פעמים לפי שהענין וכו׳ שלא יסתרסו וכו׳ לכאורה משמע שמרגיש רש״י הכפל דהא כבר כתיב לעיל שלש רגלים תחוג לי ואמאי הדר וכתב שלש פעמים וכו׳ אלא לומר שגם בשביעית נוהגים המועדות וכך הבין הרא״ם ז״ל. וק״ט דאי להא לא אצט׳ למכפל אלא במה שכתוב בפ׳ שביעית סגי דומיא דשבת שכתב רש״י לעיל בסמוך. וה״נ בבכורים לק׳ בפסוק ראשית בכורי וכו׳ והדרא קושייא אמאי אצטריך הכא למכתבינהו למועדות תרתי זימני. וע״ק ל׳ דשלא יסתרסו דהול״ל שלא יעקרו כמ״ש לעיל גבי שבת. ונראה דחדא מתרצא לחברתה דאה״נ דמקרא דלעיל למדנו כבר שלא יעקרו הרגלים אף בשנה השביעית. ומ״מ אצט׳ למכפל ללימוד אחר. והיינו דקראי כתיבי בחג המצות בחדש האביב שהתבואה באביה. ועצרת חג הקציר וסוכות חג האסיף וסד״א דדוקא בשאר שנים קפיד קרא שיהיו כל א׳ בזמנו זה הקצוב אבל בשביעית דאסור בעבודת קרקע וליכא אלא קצירה ולא אסיפה כלל נימא דליכא קפידא בזמן המועדות שיהיו בזמנן קמ״ל שלא יסתרסו ממקומן מזמנן המיות׳ להם:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 23 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745