ובכל כו׳ כל מ״ע באזהרה וכו׳ ומ״מ ליכא מלקות במ״ע משום דהוו לאו שבכללות. ואף על גב דקי״ל השמר דעשה עשה וכמו שהק׳ הרמב״ן ז״ל הביאו הרא״ם י״ל דלא נקרא השמר דעשה אלא היכא שכתוב אצל העשה המפורש במקרא משא״כ זה דאע״ג דקאי על כל מ״ע מ״מ לא נכתב אצל העשה. ומה שהביא ד״א היינו דלפי׳ זה לא הול״ל בהאי לישנא דתשמרו אינו ל׳ ציווי אלא הכי הול״ל השמרו בכל אשר אמרתי לכם. ובתר הכי לכתוב ולא תזכירו שם אלהים אחרים אלא מוכח דה״ק ובכל וכו׳ תשמרו לעשות אימתי בזמן ששם אלהים אחרים לא תזכירו. וגם לפי׳ זה ק׳ שדבר זה כבר למדנו מקרא דוכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וכו׳. ותו מקרא דוסרתם מן הדרך וכו׳ ללכת אחרי אלהים אחרים וכו׳ ול״ל עוד מקרא שלישי. ותו דהכא לא מיירי קרא בעובד ע״ז אלא במזכיר שמה בלבד ולא מסתבר כלל שזה חשוב ככופר בכל התורה כולה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 23 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745