משכיל לדוד · שמות · פרק 12 · פסוק 29

מבכור פרעה אף פרעה וכו׳ דבשלמא לעיל גבי ההתראה היינו מפרשים מבכר פרעה מבכור של פרעה דהיינו בנו בכורו אע״ג דאיכא קצת קושיא בפ׳ דא״כ הישב על כסאו למה לי מ״מ היינו סובלים דוחק זה כדי לפ׳ כפשוטו אבל הכא דחזי׳ דקא״ל פרעה למשה וברכתם גם אותי ש״מ שהיה מתיירא על נפשו דהוא גופיה בכור הוה מעתה ניחא לן שלא לסבול דוחק הכפל דלעיל אלא נפ׳ מבכר פרעה דמיירי בדידיה גופיה ומאי דכתיב בתר הכי היושב על כסאו היינו בנו וכ״ת א״כ הול״ל והיושב על כסאו בוי״ו ליתא דא״כ הוה משתמע כלהו בחדא מחתא ולאו הכי הוה אלא איהו בהכאה לחוד ולא במיתה שגם הוא הוכה כדי שלא יאמר שבכחו ניצול אלא שלא מת בדרך נס כדמסיים בעבור הראתך את כחי בים אבל בנו היה במיתה ככלהו שאר בכורות ועמ״ש לק׳ על פ׳ וברכתם גם אותי:

עד בכור השבי שהיו וכו׳ עיין מ״ש לעיל גבי ההתראה בס״ד: