משכיל לדוד · בראשית · פרק 10 · פסוק 21

אחי יפת הגדול איני יודע וכו׳ ההרגש הוא דמאי אצטריך למכתב הגדול הא מתולדתם מצינן למילף מאן ניהו הגדול מדכתיב את שם את חם ואת יפת ש״מ דשם הגדול ומש״ה משני דאדרבא הואיל והוכרח הכתוב שם לכתוב כן לפי חכמתן כמ״ש רש״י שם כי היכי דלא נטעה לפ׳ דשם היה הגדול ומנינהו קרא ע״ש סדר תולדותם מש״ה קמ״ל הכא יפת הגדול והדר מקשי ואכתי איני יודע וכו׳ כשהוא אומר וכו׳ ש״מ יפת הגדול. והק׳ הרא״ם ז״ל דאכתי איך ידע מזה שיפת הגדול דלמא מבן ת״ק התחיל נח להוליד ושם נולד אחר ב׳ שנים שהתחיל להוליד שהיה אז נח בן תק״ב ויפת נולד אחריו כשהיה נח בן תק״ג ונדחק לתרץ דמאחר שסתם הכתוב למדנו שלא נולדו אלא שנה אחר שנה ע״ש ולעד״ן אחר המחילה דמעיקרא לק״מ דא״כ צריכים למימר דחם הוא הגדול שבכלן שנולד בן ת״ק לנח והא ודאי לא מצית אמרת דהכא בהדיא כתיב קרא אחי יפת הגדול ועל כרחין לא קאי אלא אשם או איפת וחד מנייהו בודאי הוא הגדול שבכל הבנים דהגדול סתמא כתיב. וגם מסדר תולדותיהם דחשיב הכא שמעי׳ להא רחם קטן מיפת דחשיב ברישא תולדות יפת והדר תולדות חם והדר תולדות שם ועמ״ש בפ׳ בראשית:

אחי יפת ולא אחי חם וכו׳ ההרגש שמבחוץ דאמאי כתיב כלל אחי יפת אטו עד האידנא לא ידעי׳ דאחי יפת הוא. ומה שהפך רש״י וביאר תחלה הגדול ואח״כ אחי יפת היינו לומר דמ״ש כאן על יפת הגדול היינו נמי במקום שמונה שבחו דמש״ה נמי כתוב אחי יפת: