שמור בראשונות וכו׳ אף גם זאת כבר פירשה רבינו בראשונות ולא היה צריך לחזור כמו שלא חזר לפ׳ כל הדברות ונדחקו המפ׳ בזה ע״ע. ולע״דן דהכא רש״י ז״ל קשיא ליה בגופיה דקרא אמאי כתוב שמור בקמ״ץ הש״ין שהוא מקור הו״לל שמור בש״וא ע״ד צווי דבשלמא בראשונות ניחא דכתיב זכור בק״מץ בלשון מקור שמורה על ההתמדה שיתנו לב תמיד לזכור את יום השבת כדפי״רשי התם וע״ש להר״אם ז״ל אבל הכא דמיירי בשמירת השבת גופיה והיא אזהרה לשמרו לא שייך לכתוב הכי והו״לל בל׳ צווי וכיון הרב לתרץ זה בדברי רז״ל דשניהם בדיבור א׳ נאמרו ולרמוז ולהודיע זה הזכיר הכתוב גם השמירה בלשון מקור באותו לשון עצמו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 5 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745