משכיל לדוד · דברים · פרק 5 · פסוק 7

על פני בכל וכו׳ ד״א וכו׳ עשרת הדברות וכו׳. ק׳ דמאחר שכבר פירשם לכלהו י׳ דברות לעיל ומה״ט לא הוצרך לחזור ולפרשם בכאן א״כ מ״ש דהדר קמפרש לעל פני הרי גם את זו פירשה שם ולא עוד אלא דטפי קשיא דהכא פירוש על פני בשתי דרכים והתם ביתרו לא מייתי רק פי׳ שני דהכא בלבד. ונ״ל דודאי רש״י ז״ל בדעתו לכתוב כל ב׳ פירושים שמצא במדרשים לפי שלא ידע איזה יכשר טפי ע״ד הפשט דלכל א׳ יש בו קצת דוחק בלשון הכתוב דלפי׳ א׳ הו״לל לפני ולפי׳ שני הוה עדיף טפי שיכתוב קרא לעולם דלא לשתמע ח״ו שנותן גבול מש״ה כתב הכא לתרווייהו. ומ״מ התם בפ׳ יתרו לא מייתי רק לפי׳ שני דמסתבר טפי דאצטריך קרא לאשמועי׳ דלא תימא שלא נצטוו על ע״ז אלא אותו הדור בלבד וכדפי״רשי שם לאפוקי שלא ידרשו סמוכים אשר הוצאתיך וכו׳ לא יהיה לך וכו׳ אבל פירוש הראשון והיינו בכל מקום אילו היה מפרשו רש״י שם תיקשי דמהיכא תיתי לחלק בע״ז בין מקום למקום דאצטריך קרא ללמד שנוהגת בכל מקום פשיטא שהרי חובת הגוף הוא ואינה תלויה בארץ. אבל כאן אחר שכבר פירש רבינו לעיל על פ׳ ועבדתם שם אלהים וכו׳ שכתוב למעלה דמתוך וכו׳ כאילו אתם עובדים אותם והיינו כדאמור רבנן ישראל שב״חל עובדי ע״ז בטהרה הם ור״ל כמו שפירשו ז״ל דב״חל מתלבש ניצוץ הקדושה בתוך השר של אותה אומה להשגיח על ישראל וה״ס גלות שכינה כנודע והלכך השתא שפיר י״ל דאצטריך קרא פן ואולי יעלה על הדעת לומר דבשלמא בא״י שאין משפיע בה אלא הק״בה בלא אמצעי כמ״ש ארץ וכו׳ דורש אותה כביכול אין דורש אלא אותה וכו׳ וא״כ התם פשיטא שאין לעבוד ע״ז אפילו בדרך אמצעי אבל בח״ל שההנהגה ע״י השר כדלעיל ס״ד דשרי לעבוד לאותו השר ולהשתחוות לו לא ע״ד אלהות רק להיות לאמצעי ע״ד מה שעשה אנוש קמ״ל לא יהיה וכו׳ כלל וכלל בכל מקום אפילו בח״ל והשתא מובן שפיר לשון רש״י י׳ דברות כבר פירשתים כלו׳ ולא באתי לכאן אלא לחדש פירוש בעל פני דהשתא בפ׳ זו אחר שנכתב לעיל ועבדתם שם וכו׳ א״ש לפ׳ כן דטובא קמ״ל שאילו פירשתי כך לעיל היית מקשה קו׳ פשיטא: