משכיל לדוד · בראשית · פרק 11 · פסוק 29

יסכה וכו׳ שסוכה ברה״ק ושהכל וכו׳ הכי אי׳ בגמ׳ פ״ק דמגלה ובסנהדרין פ׳ בן סורר למה נקרא שמה יסכה שסוכה ברה״ק ד״א שהכל סוכין ביפיה ואמנם לא כתב רבינו ד״א בלשון הגמרא וכדרכו בכל מקום לפי שנר׳ לו דהכא תרווייהו צריכי והא בלא הא לא סגיא דהא ע״כ א״א לומר שקראו לה כן כשנולדה ע״ש שסוכה ברה״ק כי מי נתן דה״ק להרן אביה להיות צופה עתידות אלא ע״כ קרא לה כן ע״ש שסכין ביפיה מיד כשנולדה אלא דא״כ לא הו״ל לקרותה יסכה ביו״ד תחלה דמשמע ל׳ עתיד ועוד דאין במשמעות השם אלא שהיא סוכה ולא שאחרים סוכין בה אלא מוכרח לומר דלעולם כוונת אביה כשקראה כן היה ע״ש שסוכין ביפיה ואמנם שם המקום בפיו מלת יסכה שיש במשמעותו ל׳ עתיד שתהא סוכה ברה״ק אלא דודאי הוא לא כיון לזה רק ניבא ולא ידע מה ניבא. ומשום דלפי דרשות אלו יש קצת קושיא דהא חזינן דשמה שקראו לה היה שרי כדכתיב לעיל שם אשת אברם שרי ועוד דל׳ סוכה אינו לשון הקדש מש״ה ניחא ליה לפ׳ ג״כ לפי הפשט שהוא ל׳ נסיכות כמו שרה ומיהו לא הביאו בתחלה כפי דרכו להביא פשט המקרא ברישא משום דק׳ דא״כ לא הול״ל יסכה אלא נסכה: