את טוב וכו׳ ניבא וכו׳ אע״ג דכבר פירש דר״ל ארץ גושן מ״מ אפשר דאיכא למדרש תרתי משום דכפל דאיכא בקרא ואכלו את חלב הארץ ומיהו מל׳ רש״י נר׳ דתרווייהו מפ׳ על טוב ארץ מצרים לכך נר׳ דאה״נ שכוונת פרעה היתה לומר להם שיתן להם אחוזה במיטב הארץ שהוא ארץ גושן אלא מיהא מדהו״ל לומר את מיטב ארץ מצרים שכך לישנא דקרא וכדכתיב לקמן ויתן להם אחזה וכו׳ במיטב הארץ וכדאשכחן נמי מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם והכא יצא מפיו לשון טוב ש״מ נמי דניבא שכל טוב מצרים יהיה להם ואע״ג דלפי פי׳ רש״י כבר הבטיח פרעה לתת להם את ארץ גושן מ״מ הוצרך יוסף אח״כ ללמד לאחיו שיאמרו לפרעה רועה צאן עבדיך וכו׳ בעבור תשבו בארץ גושן לפי שהיה יוסף מכיר בפרעה היותו מבטיח ואינו עושה ועוד אפשר שכאן אמר פרעה שיתן להם ארץ גושן לאחוזה להיות למרעה לבהמתם לפי שהיא ארץ מרעה ומיהו לעולם שהם לא תהיה עיקר דירתם שם בגושן רק במצרים אצלו ובגשן יהיו מרעים בהמתם על ידי רועים ויוסף אחר כך לימדם שיאמרו שהם אינם בקיאים במלאכה אחרת אלא הם עצמם רועים בעבור ישבו בארץ גושן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 45 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745