ואם לא תגיע ידו. י"מ דלכך הקיל גבי שבועת ביטוי ובשבועת העדות ובטומאת מקדש וקדשיו להביא בעולה ויורד לפי שאינו נהנה כל כך בחטאו אבל האוכל חלב ודם וביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת ומפטם וסך ובא על הערוה שנהנים וכ"ש שפושטים ידיהם בעיקר הם בקרבן קבוע ונהנה מן ההקדש דאיכא תרתי שפשט ידו בשל הקדש וגם נהנה וכן וכחש בפקדון שנהנה וגם נשבע לשקר החמיר עליו להביא אשם בכסף שקלים. ואשם תלוי לפי שבני אדם מקילין בעצמן לבוא לידי ספק החמיר עליו ג"כ להביא אשם בכסף שקלים. והרמב"ן כתב הטעם שהקל בשבועות לפי שאינן חייבי כריתות ובטומאת מקדש וקדשיו אע"פ שהוא חייב כרת הקל בהם לפי שטועה בדבר מצוה כי הכהן האוכל קדשים או הבא למקדש להשתחוות או להקריב קרבן במצוה הוא עוסק. וקשה לדבריו למי שהי' לו תינוק למול אחר השבת ושכח ומל אותו בשבת שחייב לכ"ע אף על פי שבמצוה הוא עוסק כיון שאינו עושה בזמנו ולא טריד לדבר מצוה:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 5 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שתי תורים. לכך צריך להביא שנים שהן כנגד חטאת של עשיר שיש בה אימורין לגבוה ובשר לכהנים הכא נמי החטאת לכהנים והעולה לגבוה שאילו לא הי' מביא אלא עולה לא הי' לכהנים כלום ואלו הי' מביא חטאת לא היה לגבוה כלום שאין אימורין בעוף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e