והתודה אשר חטא עליה. כתב הרמב"ן אין זה כסדר שקודם מביא החטאת וסומך שתי ידיו עליה ומתודה ולא הוצרך כאן סמיכה שכבר פירש למעלה בכל החטאות שטעונין סמיכה ולמעלה לא פירש וידוי בחטאת וסמך על זה. ועל דרך הפשט יראה שאמר כאן והתודה בעבור ששבועת העדות ושבועת הפקדון מביאין קרבן על המזיד ולכך מתודים אבל חטאת שבאה על השוגג אינו מתודה אבל רבותינו אמרו שוהתודה חוזר על כל מה שאמור בפרשה אף טומאת מקדש שהוא בשוגג וה"ה לכל שאר החטאות שטעונין וידוי. והזכיר כאן וידוי לומר אע"פ שבשבועת העדות ושבועת ביטוי אין כרת צריכין וידוי וכ"ש חטאת קבועה שיתודה על חייבי כריתות:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 5 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e