הטור הארוך · ויקרא · פרק 13 · פסוק 4

ועמוק אין מראה מן העור. פירש"י לא ידעתי פירושו כי קשה לו שכבר פי' בפסוק שלפניו ומראה הנגע עמוק מעור בשרו שכל מראה לבן עמוק הוא כמראה חמה עמוקה מן הצל. והרב ר' מאיר מרוטנבורק פי' שכך פי' הפסוק ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמוק כדרך כל דבר לבן אין מראה מן העור תחלת דבר הוא פי' שהוא עמוק מחמת הלובן ואין מראה מן העור והטעם מורה על זה הפי'. והרמב"ן פי' והנה אנחנו יכולין לתרץ קושיא זו שאין מראה הנגע עמוק מן העור אלא כשיהפוך בו שער לבן אבל כשאומר ושערה לא הפך לבן אז אין מראה הנגע עמוק שכן מראה החמה אם יהיה במקום החמה דבר שחור ומפוזר בו לא יראה המקום עמוק למסתכל בו והנה השער בתולדתו שחור ומבטל עומק הנגע וכשיהפוך לבן או צהוב יהיה הלובן כלו מזהיר ויראה כעמוק לכל מביט בו מרחוק. ועם כל זה מה שאמר הרב כל מראה לבן עמוק איני נכון שהרי אמרו אין שאת אלא גבוהה והשאת לבנה הוא כדכתיב שאת לבנה ואמרו שאת כצמר לבן והנה היא לבנה הרבה ראוייה שתהיה עמוקה וגם הפסוק אינו אומר במראה השאת שתהי' עמוקה וכן בתורת כהנים אמרו שאת מוגבהת כמראה הצל שהוא גבוה ממראה החמה ואם כל מראה לובן עמוק הוא הנה הדבר בהפך ואולי נאמר שלשון שאת מגבהת הוא כנגד הבהרת אבל כנגד העור שתיהן עמוקות ומיהו הכתוב לא אמר במראה השאת עמוק מן העור אבל כן נראה לי הענין כי כל לובן נותן טוהר ולטישות בעינים כמראה החמה שהיא עמוקה מן הצל בעבור שהעין מקבל גוון השחרות ונקבע בו וגוון הלובן מפזר כח הראות ויתרחק לו ולכן יראה כעמוק והבהרת שהוא בהיר ועז כשלג הראות יחלש ממנו כאשר יחלש במקום החמה ובלבד שלא יהיה בו שער שחור כי אז יתפשט כח הראות בשחרות וממנו יתפשט בכל הנגע ולא יברח ממנה והשאת היא לבנה אבל אין הלובן מזהיר ולא יחלש הראות ויתפשט בו ויתקרב אליו ויראנה בקרובה אצלו ומגבהת כענין הראות הכוכבים שהן נראים כמו גבוהין ברקיע. והזכיר בשחין ב' מראות שאת לבנה או בהרת פתוכה (בתוכה?) באדמימות ואמר בה מראה שפל ולא אמר עמוק כי הבהרת ההיא אע"פ שהיא לבנה עזה האדמימות שבתוכה מגרע ממנה העומק וחוזר לשפלות מעט. ועל דרך הפשט אין והנה מראה שפל מן העור קאי אלא על בהרת ולא על שאת לבנה ומה שאמר אחר כך ואם אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה חוזר על שתיהן. והזכיר במכוה לבנה אדמדמת או לבנה ואמר ומראה עמוק וקאי דוקא על לבנה וחזר ואמר והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור כי הזכיר ענין השפלות ללבנה אדמדמת ללמד כי העומק והשפלות שתיהן סימני טומאה ואין בהן סימן טוהר רק כשאין בהם שפלות כלל והוא כהה: