והנה הנגע עמד בעיניו. כתב הרמב"ן רש"י פי' עמד בעיניו כמראהו וכשיעורו הראשון וכמוהו ועינו כעין הבדולח אבל בתורת כהנים שנינו אין לי אלא בעין עצמו בעין תלמיד מנין וכו' משמע שקאי על הכהן שהנגע עמד על עומדו לפי מראה עיני הכהן ובא ללמוד כי לפי מראה עיני הכהן ישפוט הנגע בפשיון ואינו צריך למדוד הנגע. אבל א"א הרא"ש יצ"ו אומר שצריך לעשות רושם סביבות לסימן לראות אם פשה כי היכי דחזינן בנגעי הראש שפי' בהן הפסוק שמגלח כל סביביו ומניח ב' שערות סמוך לו סביבו לראות אם יפשה ה"ה בשאר נגעים והיינו הסגר דקרא ודלא כרש"י שפי' שמסגירו בבית כל ז' שלא מצינו בכל מסכת נגעים שיסגירנו בבית וגם הפסוק אומר והסגיר הנגע דמשמע מקום הנגע מדלא קאמר הנגוע:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 13 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e