שתי ידות לקרש האחד. כ' הרמב"ן הברייתא שהביא רש"י וחורץ הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצע אי אפשר לפרש הברייתא כמשמעה שאם הי' חורץ באמצע חצי הקרש שהוא ד' טפחים וחצי ורביע מכל צד א"כ הי' חורץ כולו ולא נשאר ממנו יד ליכנס באדן אלא אין שעור לחריץ שלא נתנה תורה שיעור לרוחב עובי שפת האדן ולפיכך אמרו שהי' חורץ את הקרש רביע חריץ מכאן לכסות שפה אחת של האדן ורביע חורצו מצד האחר ובאמצעיתו של קרש הי' חורץ חציו של כל החריץ שבאותו הקרש לכסות עובי שפת שני האדנים. ונראה לי לבד הברייתא דלא קשה מידי דהא דקאמר רביע מכאן ורביע מכאן לאו אחריץ קאי אלא לפרש הידות והכי קאמר וחורץ הקרש מלמטה בענין שישאר ממנו רביע מכאן ליד ורביע מכאן כיצד חורץ באמצעות החצי אע"פ שלא נשאר רביע לכל צד ליד שהי' חורץ אותו כפי עובי שפת האדן זה לא הי' אלא מעט על כן קוראהו רביע:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 26 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משלבות אשה אל אחותה. פירש"י שתי הידות שבקרש מכוונות זו כנגד זו ולא יהא אחת נפחת ואחת יוצאה. והרמב"ן פי' שליבה יוצאה מן הקרש כעין הוצין זכרים וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה ומכניס הזכר בתוך הנקבה וכן בקרש האחר שיהא בכל קרש ב' שליבות נכנסות זו בזו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e