ויחדיו יהיו תמים אל ראשו. אל הטבעת האחת שהי' בכל קרש וקרש בראשו חריץ ומחברם בטבעת אחת. וכ' הרמב"ן ולא ידעתי למה לא פירש בהם הכתוב ויאמר ועשרים קרשים (?) טבעות זהב תעשה ויזכיר החריץ שיעשה בקרשים ועוד היאך אומר אל הטבעת האחת ביריעה ולא הזכירה תחלה. אולי בעבור שדרך כל בוני הקרשים לחברם בטבעת אחת בראש קוצר הכתוב ואמר אל הטבעת הידועה והנהוג בו וכן אמר בבריחים ואת טבעותיהם תעשה זהב הידועים להם כמנהג וכן ווים זהב ובבריתא דמלאכת המשכן משמע דמה שאומר אל הטבעת האחת לאו בטבעת שמחבר בהם הקרשים קאמר אלא בטבעת העליונה של בריחים ובא לומר שעומק החריץ מגיע עד מקום הבריח העליון וטבעת שמחבר בה הקרשים לא הזכיר בפסוק:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 26 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e