ויאמר השליכהו ארצה ויהי לנחש. כתב הרמב"ן לא הבינותי למה עשה אלו האותות לפני משה כי משה מאמין הי' וראוי הי' שיאמר המטה אשר בידך השליכהו ארצה לפניהם והי' לנחש וכן באות השני כאשר עשה באות השלישי ולקח ממימי היאור ולכן דרשו רבותינו שהי' לו האות הראשון סימן שסיפר לשון הרע וראוי להענישו ופחד וברח מפניו וזהו טעם וינס משה מפניו כי פחד שמא יענישוהו וישכהו הנחש וכן הצרעת להענישו עד שאמר לו הקב"ה שלח ידך ואחוז בזנבו אז נתחזק ושלח ידו והחזיק בו כדכתי' ויחזק בו כי החזקה גדולה מן האחיזה. וי"מ אות הנחש הי' משל לפרעה דכתיב התנין הגדול ומתחלה הי' רך כמו מטה ואחר כך נהפך להיות קשה וחזר להיות מטה שחזר פרעה כאלו לא הי' ולא יצא מידו עד שהשביעו וברח משה מפניו כדכתיב ויברח משה מפני פרעה:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 4 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e