ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי. איתא בב"ר באותה שעה דיבר משה שלא כהוגן הקב"ה אמר לו ושמעו לקולך והוא אומר והן לא יאמינו לי מיד השיבו הקב"ה בשעתו ונתן לו אותות. ור' אברהם אמר על דרך הפשט הקב"ה אמר לו ושמעו לקולך על הזקנים אבל לא אמר שיאמינו שאר העם או שאמר שישמעו לקולו ואולי לא יאמינוהו בלב. והרמב"ן פי' שיתכן ששמעו לקולך אינו הבטחה שישמעו אלא צואה ושמעו לקולך פי' ראוי להם שישמעו לך ותבוא אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים וכן ושמעו מצרים ואמרו אל יושב הארץ ראוי שיהי' ככה וכמוהו רבים. אי נמי אמר לו ושמעו לקולך לבא למלך מצרים ולאמר לו אלהי העברים נקרא עלינו כי מה יפסידו בזה והנה הודיעו כי לא יתן אותם מלך מצרים להלוך ועל כן אמר משה והן לא יאמינו לי כי אחר ראותם כי לא יתנם פרעה להלוך לא ישמעו לקולי כי יאמרו אלי אלו היית שליח השם לא ימרה פרעה את פיך. אי נמי פי' לא נראה אליך ה' הגדול במדת רחמים כאשר אמרת לעשות לנו אותות ומופתים כי אינך גדול מן האבות ולכך לא שמע אליך פרעה שאלו הי' כדבריך היינו יוצאים עכ"פ ואין עונותינו מבדילין בינינו ובין הרחמים. אי נמי מה שאמר והן לא יאמינו לי לא שמסתפק אולי לא יאמינו אלא ששאל אות כדרך כל המשתלחים כאלו הי' הולך אל עם אשר לא יאמינו אבל לעולם כיון שאמר ושמעו לקולך ידע שישמעו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 4 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e