כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא. ר"ל שנפש הבשר וחיותו הוא באמצעות הכח אשר בנפשו להזות דמו ולזה יחדו השם יתע' לכפר על הנפש וכדי שיתיישב יותר בלב האנשים שהכפרה תשלם בזה ראוי שיהיה ענינו מרוחק האכילה כי אם יאכלוהו לא יחשבו בו יתרון על הבשר הזה ובכלל הנה השתנות המזון אל הדם הוא מבואר שהוא מפועל הנפש כי אל ימצאו הדברים המזוניים נהפכים לדם עם הפסדם אם לא כשיזון מהם הב"ח ולא היה בזה מופת על מציאו' הנפש כי אין מדרך החום שימשך ממנו זה אם לא היה חום נפשיי ולפי שאלו הדברים היו להעיר על מציאות הצורה כמו שזכרנו במה שקדם הנה הגבילה התורה ענין הדם בזה האופן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 17 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819