רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 17 · פסוק 11

כי נפש הבשר בדם הוא. ר"ל שהד' הוא הכלי לנפש להוביל בו החו' היסודי והמזון לחלקי הגוף ולזה ימות הב"ח רק בהסתלק הדם ולזאת הסבה היתה ההערה בו על הנפש כמו שביארנו בעניין הקרבנות והיה מכפר על הנפש בזה האופן וכבר יתבאר במה שקדם שאסור הדם אינו נוהג כי אם בבהמה ובעוף ואולם דם שאר הב"ח לא יתחייבו עליו מזה הדם ולפי שדם הבהמה ועוף אסור והיתה החיה בלתי קרבה להשם יתעלה ולא העוף באופן שיהיה ממנו שלמים חייבה התורה בחיה ובעוף הטהורים כאשר ישחטם שנכסה דמם בעפר כדי שלא יבאו הנשים לאכול דמם ואולם הבהמה לא הוצרכה בה התורה לזה לפי שלא הותר לישראל בתחלה לאכול בשר כי אם שלמים וכבר היה קרב מהם החלב והדם לשם יתעלה ואולם אחר שארך הזמן וסרו ישראל מהמנהגים הפחותים אשר הסתבכו בהם בהיותם במצרים מאכילת הדם והחלב אז הותר להם בשר תאוה כמו שיתבאר במה שיבא והנה אמרה התורה אשר יצוד ציד חיה או עוף לפי שהנהוג בהם שהם נצודים והוא מבואר ממה שביארנו שכבר ינהג זה הדין בהם אע"פ שלא צד אות' הוא בעצמו כאלו תאמר שנתנו לו במתנה או שקנאם וראוי שנדע שלא ינהג זה הדין אלא בחיה ובעוף הטהורים שנאמר אשר יאכל ולפי שלא ביארה התורה אסור חלב בחיה ובעוף כי אם בבהמה במקום שזכרה אסור דם בבהמה ובעוף ר"ל בפרשת צו הנה למדנו מה שאין אסור חלב נוהג בחיה ובעוף וכבר יתבאר מעצם הענין שאין להם חלב אבל הוא שומן מטבע השומן וראוי שנדע שלא ינהגו כסוי הדם כי אם בשחיטה המותרת באכילה שנאמר אשר יאכל ובכלל הנה כאשר לא יותר לאכול מהבשר בסבת השחיטה כ"ש שיתרחקו מלאכול הדם ולזה לא יצטרכו לכסוי הדם כי עם שהוא אפשר ג"כ שהיה ממנהגיהם הפחותים שיצודו חיה או עוף להיותם מדבריים ויחשבו שיהיו השדים מזה הצד יותר מתייחסים להם ולזה היה ממנהגיהם שישפכו דמם במקום אחד והיו אוכלין הבשר סביב הדם ההוא והיו חובים שיבאו שם השדים לאכל הדם כי הוא מזונם לפי מחשבתם ובזה האופן תשלם האהבה להם עם השדים ויודיעו להם העתידות ולזה אמר לא תאכלו על הדם ואחר כן אמר לא תנחשו ולא תעוננו כמו שיתבאר במה שיבא וכבר זכר זה הרב המורה רצוני לומר שכבר היה ממנהגיהם הפחותים לאכול על הדם לזאת סבה כמו שראה בספריהם הקודמים ולזה גם כן לא היה נוהג כסוי הדם בחיה ועוף ולפי שהתכלית היה לאכול הבשר סביב הדם לזאת הסבה שזכרנו הנה כשלא היה הבשר נאכל לא יתחייבו בכסוי וראוי שנדע שצריך שיהיה עפר למעלה ועפר למטה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר ר"ל שישפוך את דמו בעפר ויכסהו בעפר והנה בזה האופן גם כן תעמוד התורה כנגד הכונה ההיא וזה שכאשר ישפך הדם לא ימצא שם במורגש אבל יהיה נבלע בעפר והוא מבואר שכל מה שיקרא עפר בלשון קודש יתכן לכסות בו את הדם: