דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל. לפי הענין ממה שנלוה לו למדנו שזה ההנזר הוא מעבוד עבודה וביאר שאם עבד חלל שנאמר ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי וראוי שתדע שזה ענין הוא בכהן טמא לפי מה שיתב' ממה שנלוה לו אחר זה והנה יתב' שכבר יתחייב על זה החלול מיתה בידי שמים ממה שאמר אחר זה ומתו בו כי יחללוהו וזה שאם חייב מיתה על החלול אשר מפני אכלו הקדשים בטמאה כ"ש שיתחייב מיתה על החלול אשר מפני היותו עובד בטומאה וזה שאנחנו מצאנו בבעל מום שאיננו עובד ואוכל בקדשים כמו שקדם ולזה תהיה יותר חמורה העבודה מהאכילה וכבא יתבא' זה עוד מעצם העניין ממה שאמרנו בעניין הקרבנות:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819