אמור אליהם לדורותיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם וגו'. הנה זאת הקריבה היא לאכל וזה יתבאר ממה שזכר אחר זה בקדשים לא יאכל כי על הנגיעה לא יתחייב כרת כמו שיתבאר במעט עיון ממה שנזכר בפרשת צו והנה מה שאין לו מתירים יתיחסו עליו משקדשו ומה שיש לו מתירי' לא יתחייבו עליו עד שקרבו מתיריו וזה כי כבר אמר בפרשת צו בזה העניין והנפש אשר תאכל בשר מזבח הלשמים אשר לה' והוא הבשר שקרבו מתיריו כמו שאמר קודם זה והבשר כל טהור יאכל בשר מכלל שהוא מדבר בבשר שקרבו מתיריו וכן הדין בשאר קדשים אי זה שיהיו ולזה בא המאמר בזה הפסוק:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וטמאתו עליו. למדנו שלא יתחייב כרת אלא כשהיתה טמאתו עליו בשלמות אבל אם התחיל לטהר מטמאתו כאלו תאמר שטבל הנה אין טמאתו עליו ולזה לא יתחייב כרת אבל הוא לוקח כמו שיתבאר מהשרשים הכוללים וכבר נתבאר שהטמא שטבל והוא מחוסר כפורים מוזהר מאכילת קדשים ממה שאמר ביולדת בכל קודש לא תגע ולפי שהתנה זה התנאי באכילה ולא בעבודה למדנו שבעניין האכילה הקלה התורה לטבול יום או למחוסר כפורים לא בענין העבודה שהיא חמורה ממנה וזה מבואר מהמקומות הכוללים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819