אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יקרב כי מום בו. למדנו שהוא מוזהר מלבא אל הפרכת ומלהתקרב אל המזבח אף על פי שלא עבד. וראוי שנדע שהוא אינו מוזהר כי אם מהמזבח ולפנים כי משם יבאו להקריב בו כי שם פני המזבח כמו שביאר' במה שקדם ומזה הצד נמנע ממנו התקרב למזבח ולא נמנע ממנו הכנס למקדש:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא יחלל את מקדשי כי אני השם מקדשם. ראוי שתדע שאין הכונה בזה חלול בית המקדש שאם היה הענין כן היה אומר אני הש' מקדשו ואולם אמר אני הש' מקדשים ר"ל הקדשים ומזה המקו' למדנו שהבעל מום מחלל עבודתו כשהי' מומו מכמו אלו המומי' החמורים שזכרה התורה כי לזאת הסבה בחרה הורה לזכור היותר קשה שבאלו המומין כמו שביארנו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819