ואם המקדיש יגאל את ביתו. למדנו מזה שההקדש אינו נפדה אלא בכסף או במה שידמה לו והם המטלטלי' לא בקרקעות ועבדים ושטרות כמו שהתבאר בדומה לזה במקומות רבים במה שקדם ולמנו מזה שאין הבדל בזה העניין בין בתי ערי חומה ובין בתי החצרים ושהם נגאלים לעולם בין קודם היובל בין אחר היובל בין שעמדו ביד הקדש זמן ערוך או שלא עמדו בידו כי אם זמן מועט ולמדנו מזה ממה שקדם בבהמה הטמאה שהבעלי' מוסיפין חומש בהקדש ראשון לבד לא במה שיחללוהו עליו כי אינו ראוי בבזה הדין כמו ההקדש הראשון והתורה אמרה ואם המקדיש יגאל את ביתו שהוא הקדש הראשון ולמדנו מזה שאינו נקנה לו ההקדש אלא אחר שיפרע הכסף או שוויו וזה שהתורה אמרה ויסף חמישית כסף ערכך והיה לו ר"ל שאח"כ יהיה לו לא קודם זה ולמדנו מזה שהקדש אינו נפדה אלא בדבר שהוא נתן לעין לגזברי ההקדש כמו הכסף ומה שידמה לו ולזה אין הקדש נפדה בשכירות כי אולי יביא זה לחשוב שיהיה הקדש יוצא בלא פדיון וראוי שיתבאר מזה גם כן שהמקדיש מטלטלין או בהמה טמאה לבדק הבית ממה שהוא שלו והוא ברשותו יהיה דינו הדין הזה שנזכר בבית בענין הערכת הכהן אותו ובתוספת הבעלים חומש וביתר הדיני' שנתבארו מזה המקום וזה מהשרשי' הכוללים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819